1איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני־קדש בראש כל־חוצות׃ ס

2בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי־חרש מעשה ידי יוצר׃ ס

3גם־ [תנין כ] (תנים ק) חלצו שד היניקו גוריהן בת־עמי לאכזר [כי כ] [ענים כ] (כיענים ק) במדבר׃ ס

4דבק לשון יונק אל־חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃ ס

5האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃ ס

6ויגדל עון בת־עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו־רגע ולא־חלו בה ידים׃ ס

7זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃ ס

8חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על־עצמם יבש היה כעץ׃ ס

9טובים היו חללי־חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃ ס

10ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת־עמי׃ ס

11כלה יהוה את־חמתו שפך חרון אפו ויצת־אש בציון ותאכל יסודתיה׃ ס

12לא האמינו מלכי־ארץ [וכל כ] (כל ק) ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃ ס

13מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים׃ ס

14נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃ ס

15סורו טמא קראו למו סורו סורו אל־תגעו כי נצו גם־נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור׃ ס

16פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו [זקנים כ] (וזקנים ק) לא חננו׃ ס

17[עודינה כ] (עודינו ק) תכלינה עינינו אל־עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל־גוי לא יושע׃ ס

18צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי־בא קצינו׃ ס

19קלים היו רדפינו מנשרי שמים על־ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃ ס

20רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים׃ ס

21שישי ושמחי בת־אדום [יושבתי כ] (יושבת ק) בארץ עוץ גם־עליך תעבר־כוס תשכרי ותתערי׃ ס

22תם־עונך בת־ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת־אדום גלה על־חטאתיך׃ פ